מסדרת ת'חיים

natimorell
6 באוג׳ 2017
זמן קריאה 3 דקות

פעם פעם, היו לי מלא דברים. מזתומרת מלא? אז ככה. גרנו, משפחה ע נ ק י ת שכללה את דפ (הבת שלי) ואותי בבית פרטי של 3 קומות עם מלא חדרים מיותרים שרוב הזמן היו ריקים מאנשים אך לא מחפצים (כי צריך מקום לכל החברים שמגיעים מחו"ל כל הזמן).

ואז עברנו חזרה לעיר לדירה קטנה יותר.

הזמנו הובלה. מכירים את המכולות הענקיות של צים? אז התמלאו כמעט שתיים כאלה. מוגזם? by far.

התחיל תהליך ניפוי/פרידה שנמשך כבר 15 שנה.

לפני הניפוי האחרון כבר הגעתי למצב שמשאית קטנה יכולה להספיק למעבר דירה, ועדיין הרגשתי עמוסה לעייפה. מכל ניפוי יצאו המון דברים אבל אף פעם זה לא היה ממש יסודי. הבוידם מלא, כל הארונות מלאים, מעל הארונות יש מזוודות וארגזים והמגרות של המטבח עמוסות בכפלי כפלים של אביזרים וגאדג'טים ודברים שחבל לזרוק.

לפני כחודש חזרתי מחודשיים בארה"ב, שם קיבלתי השראה משרית חברתי המדהימה לעשות סדר יסודי במיוחד. היא גם הכירה לי את שיטת הסדר והקיפול של מארי קונדו - כוהנת הסדר החדשה של אמריקה. התיישבתי בבית, פתחתי יו טיוב, עברתי על כמה סרטונים והתחלתי לעבוד. הראשון שראיתי היה הסרטון הזה.

יש מספר חוקים בל יעברו שעשו את התהליך למהיר וקל במיוחד:

לסדר לפי קטגוריות, לא לפי מיקום. דבר ראשון צריך להחליט על קטגוריות ראשיות כמו ביגוד, ספרים, שונות ומזכרות (לפי השיטה שראיתי בסרטון). מיד ראיתי שאני צריכה תת קטגוריות. הרעיון הכללי הוא לעבוד מהקטגוריה שהכי קלה לנו עד לקשה ביותר לפרידה מחפצים (מזכרות).
כשעובדים על כל קטגוריה, מוציאים למקום אחד מרוכז את כל מה שקשור לאותה קטגוריה, גם דברים שאנחנו בטוחים שנשארים. ה כ ל. מתעלמים לחלוטין מכל מה שלא נמצא בקטגוריה ולא מתעכבים לשניה.
נוגעים בכל חפץ ושמים לב איך מרגישים. שמח/נייטרלי/מעיק. כבר אפשר לעשות מיון ראשוני. צריך לזכור ש"צריך" הוא האויב הגדול שלנו.
לסדר במכה אחת. לבחור קטגוריה ולבצע בבת אחת. לתת תאריך יעד להשלמת המבצע כולו.

וכך התחלתי עם ביגוד, עם תת קטגוריות של בגדים, נעליים, תיקים, אביזרים.

חשוב לא פחות הוא ארגון הדברים שנשארים - אופן קיפול הבגדים, סידור תיקים, ועוד.

התחלתי באמצע יולי. לאחר שסיימתי עם בגדים, כלי עבודה וספרים, החלטתי לעשות מכירת חצר. עמדו לפני עוד קטגוריות רבות שאחת מהן היא המטבח, אותו השארתי כמעט לסוף. במטבח, כמובן, קשה לי להפרד ולו מכף עץ אחת...

קבעתי תאריך יעד למכירת החצר לסוף אוגוסט, שאז נראה לי יומרני למדי ולא האמנתי שאצליח. אבל, המשכתי לפי הסדר, עבדתי בקבוצות מדודות והתעלמתי מכל שאר הבלגן בזמן התהליך. לקח עוד שבוע וחצי וזה נגמר! הארון מרווח ונעים, שידות שלמות בבית ריקות, הבוידם ריק (חוץ מאלבומי תמונות ישנים שגם הם יטופלו בקרוב), אפילו למזוודות נמצא מקום בחללים שהתפנו בארונות. אין כלום מתחת למיטות, כל המגרות דלילות - כולל במטבח! ועדיין יש לי יותר מכפי צרכי.

הארון שלי היום נראה כך: